(ד) ומעתה יש לבאר באיכות ענין ההתבוננות אם דרך כלל או דרך פרט דווקא

כמו ע"ד דוגמא בהשגה אלקית דבחי' ממכ"ע דרך כלל בג' עולמות בי"ע הכל שרש ענין א' הוא בכל המשלים דזיו והתפשטות או אותיות כו' וכללותו רק ענין הגלוי מן ההעלם או כמו ערך הנבדל לבחי' בע"ג מחודש לגבי בלתי בע"ג דרך כלל שיש בזה ריבוי אופנים והכל בכלל גם שנמצא בזה ענינים פרטים הרבה (כמשי"ת)

או דרך פרט להתבונן בכל עולם ובכל נברא ובכל פרטי מדריגות חלוקים בסדרי ההשתלשלות מעילה לעילה בכ"א בפ"ע דוקא כו'

וכך הוא השאלה בהתבוננות ביחו"ע באו"כ דאצי' בכל פרטי ע"ס עד עצמות אור א"ס אם להתבונן בכללות ענין אור האצי' באיכות צמצומו מן העצמות ואיך שנבדל הערך לגבי עצמות המאציל ואיך דאיהו וחיוהי חד כו' (גם שיש בו עניני' פרטיים הרבה מאד כמשי"ת) בכמה מיני משלים כמו שלהבת הקשורה כו' שנז' בס"י או כענין גלוי ההעלם דכחו' הנפש מעצמו' הנפש דרך כלל כידו' עד שאח' העיון יושג בחי' העומק מזה כנ"ל בהשגה דממכ"ע שנק' יחו"ת כידוע.

והנה באמת לא ראי זה כו'

דיש מעלה בהתבוננות דרך כלל כדי שיוכל לבא לבחי' העומק בכלל שהוא בחי' עצמות אור האלקי בבחי' הכלל בין ביחו"ע בין ביחו"ת שזהו עיקר התכלית בגלוי אלקות בנפש כו'

ויש מעלה בהתבוננות דרך פרט דוקא מצד עוצם הקירוב גלוי אור האלקי בנפשו יותר כי בהתבוננות דרך כלל יוכל להטעות א"ע עד שנדמה לו כי מאד קרוב אליו הדבר ובאמת מרחוק מאד ה' נראה לו בהיותו דרך כלל לבד משא"כ ההתבוננות דרך פרט שכל פרטי בהשגה בדבר פרטי הרי יוקבע בנפשו בבחי' הקירוב ביותר וממנו יבוא להשגת דבר פרטי העליון הימנו בהדרגה עד שיבוא לכלל ההשגה בכלליות שאז מתאמת יותר בלתי הטעות א"ע כלל

כמו כשתחלה יתבונן דרך פרט בממכ"ע באיכות התהוות שרש שפע הרוחניות דגלגלים ומזלות מאין ליש דעשי' משמרי האופנים ואח"כ יתבונן בפרטיו' באופני' וחיות כו' עד בחי' מל' דעשיה כללות האור האלהי שמהוה עולם העשיה ועד"ז בפרטי י"ס דעשיה עד בחי' מל' דיצירה שנעשה כתר לעשיה וכן עד"ז בפרטיות דיצי' ובפרטיות דבריאה כו' עד בחי' מל' דאצי' כללות הכל כו' שנק' שם אלהי' בכלל כידוע

שאז מתאמת הדבר יותר בקירוב כו' כי אחר העיון היטב בכל הפרטים הגם שכל פרט בפ"ע אינו ענין אלהות בכללות ואינו רק בחי' טפל פרטי לבד אבל כאשר יתחבר כל העיון מכל הפרטים אל הכלל אז יוקבע יותר בנפש בחי' הכלל כאשר בדוק ומנוסה לכל עוסק בעמקות בהתבוננות

וגם ביחו"ע בהתבוננות דרך פרט בכל פרטי הע"ס בפרצופים דזו"נ ואו"א וא"א וע"י עד ראשית הקו בא"ק כו' דרך פרט דוקא הוא המועיל לקבוע בנפש מבחי' כללות עצמות המאציל הכוללם יחד

משא"כ ההתבוננות דרך כלל לבד כנ"ל שמרחוק ה' נראה לו (עד שיוכל ליפול בדמיונות כוזבות כשוטים וחסרי הדעת מצד צמצום כלי מוחו רק בדבר א' והוא כללי כו')

אבל צמצום העמקת הדעת בכל פרט הוא ההיפוך מן הטעו' והריחוק אדרב' עי"ז מתקרב הדבר יותר אצלו בהיותו הולך מפרט לפרט העליון הימנו עד שכוללם יחד ליחד יחוד כללי ולא יחוד פרטי כמו לך ה' הגדולה כו'

שענין היחוד האלקי הוא בחי' עומק ההשגה בביטול היש לאין ביחו"ת ויחו"ע

ויש יחוד פרטי בדבר פרטי כמו לך ה' הגדולה שהוא בחי' חסד שבמל' דאצילות בבי"ע דרך פרט בכל עולם כו' וגם כללותו אינו אלא פרט מדה א' ממדה שבמל' כו' ולך ה' הגבורה בכללותו ופרטיו בכל עולם נק' יחוד פרטי ועד"ז בכל יחודי' פרטיי' שבי"ס דבי"ע כידוע

אבל יחוד הכללי הוא כמו מ"ש הנה מקום אתי או המלך המרומם כו' המתנשא מכל ימות עולם דו"ק ומוחין חו"ב שבהם כו' וגם זה פרט יחשב לגבי עצמות בחי' המל' שהוא כתר מל'

וכה"ג בע"ס דאצי' כו' עד עצמות בחי' מל' דא"ס בראשית הקו יש יחודי' פרטים הרבה בכל ספירה ופרצוף כו' ויחוד הכללי בכללות ביטול כל ההשתלשלות דקו כו' לגבי עצמות אור א"ס כידוע.

אך הנה מי שלא העמיק דעתו ביחודי' פרטי' ומתחיל מבחי' הכלל גם שבא לו ביגיעה רבה בהשגות רבות באיכות ענין הביטול בכלל כמו כשלהבת כו' וכה"ג לא יוקבע בנפשו אמיתית ענינו כ"כ כמו אחר עיון היטב בכל פרטיי' עד שמהם יבוא לבחי' הכלל. והיינו דפרט אצטריך לכלל וכלל אצטריך לפרט מפני שאין כלל בלא פרט כו' (ודבר זה כבר נחלקו בו הרבה מגדולי הראשונים כמו הרמב"ם והטור אם לכוון בפי' המלות דרך פרט בגדולת ה' אם לכוון דרך כלל לפני מי אתה עומד ומתפלל כו' כמ"ש בכתבי')

והגם שהמח' כללי' עם המח' פרטי' לא ישכנו כא' מ"מ מי שהוא מעמיק בכל לבו ובכל חפצו לעצמו' האלקו' דוקא הנה גם בעיונו בפרטיות יכוין הכל אל המח' הכללי' דעצמות דוקא ולא יפול מכללות הכונה כלל מחמת צמצום הכונה הפרטיות מאחר שכל הפרטים אינם נמשכים והולכים רק אחר הכלל דוקא כידוע לכל הולך בדרך אמת לה' לבדו דוקא כמ"ש ז"ל אליו ולא למדותיו רק כללות ענין ההתבוננו' בפרטי מדותיו הוא רק כדי שיבא לעצמותו ומהותו דוקא ולא לכוון העיקר רק בכוונה של הפרט כמו בשביל איזה לימוד לעצמו גם בעיונו בס' הזוהר ובכתבי האריז"ל צ"ל עד"ז דוקא וד"ל (וכאשר מקובל היה א"א מו"ר ז"ל נ"ע בדבר זה מפי הה"מ ז"ל בפי' גמור וכך שמעתי מפיו ז"ל).

ובזה מתורץ שאלת השואלים על פי' המלות דרך פרט ליודעים בהם איך שאינם מבלבלי' את מחשבת הכלל אלא אדרב' כוונות פי' המלות עפ"י הקבלה מסייעים לחזק את עומק השגת הכלל בעצמות אלקות כידוע לטועמי טעם בהם דרך פרט כו' רק החדשים יותר טוב להם להעמיק דרך כלל תחלה עד שיורגלו מעט מעט בדרך הפרט דווקא וד"ל :