(טו) והנמשל מכל הנ"ל יובן בבחי' רושם שנשאר בחלל ומק"פ הנ"ל (שהוא יו"ד דס"ג שבטה"ע כמ"ש בס' עמק המלך ) שהוא בחי' היולי כולל כל מה שיסתעף ממנו ע"י הקו"ח כו' וגם שנתעלם כללות האור העצמות עד שלא נשאר רק בחי' רשימו עכ"ז ודאי הכל נכלל בו בקיצור עי"ז הצמצום דוקא כנ"ל וגם מה שהוא מורה העדר ההתפשטות למטה אינו בחי' צמצום גמור רק מצד שהוא בחי' כח ההיולי כו' כנ"ל רק להיותו כח מגביל לכללות האור הראשון ע"כ בלתי מתפשט רק דרך קו לפי אופן ההשפעה כנ"ל. אמנ' יובן מהנ"ל דקו זה יש בו מכח האור הראשון שלפני הצמצום בבחי' א"ס ממש רק שבא דרך קו לפי אופן המקבלים כו' ובזה יובן מ"ש באורך נראה אור בחי' הארה דהאר' הנק' אור של תולדה שאחר הצמצום בוקע האור דרך קו בעלמא כו' אבל הוא בא מאורך העצמי להיות שברשימו הרי נכלל הכל וממנו נמשך הקו בבחי' היולי לכללות השפע להיות בבחי' מעלה ומטה עכ"פ כמ"ש בע"ח ומזה הטעם יובן תירוץ על ב' ענינים הפכים שנמצא בקו זה הא' אשר בכחו דוקא לאכללא שמאלא בימינא כו' שהוא בחי' ההתכללות והיחודי' של כל האורות המסתעפים מכתר דא"ק עד מל' דאצי' עד שע"י דוקא יוחלף האור בכלי שאינו שלו כמו אור החסד בכלי הגבור' כו' כמ"ש במ"א באריכות בענין וא"ו דוהנורא כו' והב' מה שנק' בשם קו המדה דוקא למדוד כל או"כ כו' וכנ"ל בענין הקו שנק' אמת הבנין כו' שזהו היפוך ההתכללות לכאור'. אך הענין הוא דשניהם אמת ואדרבה הא בהא תליא משום דשרש זה הקו מכח הראשון דעצמיות אא"ס שלפני הצמצום הוא בא כנ"ל בענין באורך דוקא נראה אור דקו זה ובכח האור העצמו' דא"ס ודאי יש לעשות בחי' התכללות ויחודים של כל ההפכים בכל ההשתלשלות מראש דא"ק כו' עד מל' דאצי' וכמאמ' אנת הוא דמייחד לון ומקשר לון כו' אנת הוא מלגאו ומלבר כו' וכן ענין שם מ"ה מלגאו דאיהו אורח כל האצי' כו' וכה"ג הכל הוא מצד הארת אור העצמות דא"ס שבקו זה שהולך ונמשך עד למט' במל' סוף כ"ד והיא הנותנת דוקא שיש בכחו למדוד מדה וגבול לכל או"כ ולכל יחוד משפיע ומקבל כמה יהיה מ"ד ומ"ן כו' מצד בחי' הרשימו המגביל לכל אור העצמו' באופנים שונים כמו ששיער בעצמות אא"ס לפני הצמצום כו' ונמצא מצד עצמות האור שבקו נק' בחי' היולי ליכלל ולחבר את הכל כו' ומצד כח הרשימו המגביל שבו מגביל שיעור ומדה לכל ע"ד אותו בחי' השיעור הראשון שנכלל ברשימו זו עד"מ אומן העושה רושם שמגביל האופן של המעש' שיהיה הכל מדוקדק כמו שהוחלט השיעור בעצמו שלא ינטה ימין ושמאל כו' ואעפ"י שאם לפעמי' יהיה תוס' אור בנאצלי' יתר מכפי מאמר קו המדה כו' היינו מכח האור העצמו' דוקא שלפעמים יאיר כך ולפעמי' יאיר כך ולזה הטעם כל בחי' התחדשו' אור באבי"ע הכל מעצמו' אא"ס שלפני הצמצום דוקא דהיינו מפני שבאורו העצמי נראה אור בקו זה לפעמי' בתוס' ולפעמי' בגרעון וכן בשינויי היחודי' שבכל הפרצופי' מא"ק עד עקב דא"ק בסוף העשיה כמו השינוי מזמן בהמ"ק לזמן הגלות וכה"ג ודרך כלל הרי א"א י"ר מלפניך מלפני עצמותך ממש שלמעלה מי"ס העצמיי' ג"כ לשנות הרצון הפשוט שכבר נמשך בעצמו' האור דא"ס לבא בשיעור ששיער בעצמו עד סיום הקו באופן אחר כמו מדין לחסד וכה"ג וכנ"ל (בסוף אות הה' ) בענין אני הוי' לא שניתי בין רצון של חסד לדין באור הראשון שלפני הצמצום מטעם הנ"ל (באות יו"ד) בענין חפץ חסד שבעצמות ההיולי שנכלל בעצמות כו' שיש בו ג' מדריגות עד שבא בדבר פרט כו' (כמבואר באריכות באות י"א) וכשאמרו אליו ולא למדותיו מדבר גם במדותיו העצמיים שבאור העצמות מפני שהעצמות דאא"ס לאו מכל אלין מדות כלל כו' וד"ל. וזהו אנת הוא דמיחד לון כו' אנת דוק' שזהו אנת הוא חד ולא בחושבן י"ס כו' וכן מעצמות אא"ס דוקא בא כח הגבול והמדה אשר בבחי' רשימו שבקו שמחמת זה נק' קו המדה והא בהא תליא דוקא (וכמ"ש במ"א בענין כללות חו"ג שבעצמות אור אין סוף שהוא בחי' כח הגבול להגביל ולהעלים בעצמותו בעילוי אחר עילוי עד אין קץ ושיעור והיינו אא"ס למעלה עד אין קץ כו' ובחי' התפשטות האור למטה מטה עד אין תכלית שע"י הקו שנמשך מן הרשימו כו' וב' קוין שקולין המה בבחי' א"ס ע"כ גם בירידת האור דא"ס בקו זה שקולין ב' כחות הללו לצמצם ולהגביל או לחבר ולייחד וכן ענין שינויי האור וההמשכה אם בתוס' או בגרעון כמו מזמן לזמן כמו מחול לשבת ויו"ט וכן מזמן בהמ"ק לזמן הגלות הכל בכח א' שקול שנחלק לב' קוין חו"ג הבא מכח ואור הראשון דעצמות א"ס כמו שהוא בעצמו בבחי' חו"ג כו' וד"ל) והיינו כמבואר למעלה (באות הי"ד) דקו לגבי שטח הוא היולי כולל ע"ד אותו האור וכח העצמי שבעצמות של המשפיע רק שבעצמות הוא בהרחבת הערך ביותר ובקו זה בא כח זה עצמו בבחי' הצמצום שפע והמשכה למקבלים כו' וא"כ גם בבחי' צמצום והתפשטות שבו משם הוא בא דווקא וד"ל: