(יא) והנמשל מכל הנ"ל בנפש יובן למשכיל למעלה בעצמות אא"ס שלפני הצמצום שנק' יחיד וכלול גם שם מע"ס ונק' ע"ס הגנוזות בהעלם העצמות ממש

כמו בחי' חפץ חסד שכלול בבחי' עצמיות דאא"ס

שמחמתו וסיבתו היה הרצון הפשוט לכל ההשתלשלות שזהו בדבר פרט כמ"ש בע"ח בהקדמ' כשעלה ברצונו הפשוט כו' ובודאי סיבת עליי' הרצון הפשוט בעצמותו היינו רק כי חפץ חסד הוא בעצמו ע"כ עלה ברצונו להטיב חסדו להיות מקור למקור להשתלשלות דקו"ח כו'

וה"ז ע"ד דוגמא כשמחמת עצמיות המדה דחפץ חסד הכלולה בבחי' יחידה כנ"ל עולה ברצונו לעשו' טוב וחסד בדבר פרט כנ"ל שבא בגלוי מן העלמו ההיולי דחפץ חסד לכלול כל מה שיעלה בפרט ברצונו להטיב הכל בא מחמתו וכחו כו'

וכמו שבגלוי רצון שבא מחמת חפץ חסד זה כלול מי' חב"ד ומדות כו' מזה מוכרח שגם בבחי' חפץ חסד ההיולי שכלול בעצמות ממש כלול מי' חכמה ומדות כו' רק שלא יתכן בהם לומר גם ענין ההתכללות והאחדות אחר שכלול בעצמות בבחי' היולי עדיין כו'

וכמ"כ במדה זולתה כמו מדת הגבו' או הנצח והת"ת וכה"ג הכל הוא כלול בעצמיות דאא"ס שנק' טה"ע והוא שנק' יחיד שלמעלה מאחד פשוט כו'

עד בחי' מדת המלוכה בעצמות אא"ס שנק' מל' דא"ס גם הוא כלול בבחי' היולי העצמי דעצמות אא"ס שהוא בבחי' א"ס ממש וכמו שחפץ חסד בבחי' א"ס ממש בעצמות או לחכמתו א"ס כך מדת ההתנשאות שכלול בעצמות אא"ס הוא בבחי' א"ס וכלול מי' בהעלם העצמות שהוא בחי' הרצון והתענוג וחכמה ומדות שבמדות המלוכה אך ענין אנא אמלוך שעלה ברצונו ומח' הפשוט היינו כשבא בדבר פרט לבחי' ההשתלשלות בגלוי מהעלמו ההיולי כנ"ל במדה דחפץ חסד באדם למטה וכנ"ל במשל י' כחות הכלולים שבבחי' יחידה בבחי' היולי ועצמיות כו' שאינן נבדלין מן העצם כלל וכמו כח התנוע' שכלול בעצם החי וכהתפשטו' החיות ההיולי הכלול בעצם הנפש ממש כנ"ל

ולמטה מזה הוא בחי' אא"ס המאיר ומתפשט והכל עדיין בבחי' עצמותו לפני הצמצום וזהו הנק' אחדות הפשוטה שיתכן שם בחי' התכללות ואחדות בע"ס וגם הם נק' ע"ס בלי מ"ה כי הוא למעלה גם מבחי' הכנה להשפעה למטה בגלוי עדיין רק שמוכן לצאת מההיולי בדבר פרט

כמו חפץ חסד ההיולי הנ"ל כשבא לענין הרצון וחפץ חסד בהשתלשלות דקו כו' גם שלא יצא עדיין בגלוי גמור גם בעצמו עכ"פ שם יתכן בחינת אחדות והתכללות רק שנק' אחדות הפשוטה בהיותו עדיין באור עצמותו הפשוט בתכלית וכמו בחי' התחלקו' שכל ומדו' כו' שבחפץ חסד זה שמחמתו הוא שעלה ברצונו וחכמתו להטיב כו' גם טרם בואו לגלוי כלל וכלל כו' וכנ"ל במדריג' הב' בנפש האדם.

והג' כאשר מבחי' חפץ חסד זה הוא שעלה כבר ברצון ושכל כו' והוכן בכל השיעור באותיות ששיער בעצמו איך יהיה איכות אופן ההשפע' ממש לחוץ מעצמותו

ע"ד דוגמ' מכח התנוע' המוכן איך להניע וכח החיות המוכן איך להחיות כשמוכנים כבר בשיעור ואופן מוגבל כנ"ל בענין מדריגה הג' בנפש

ולמעלה היינו מה ששיער בעצמו' אא"ס שנק' טה"ע באופן ושיעור מה שרוצ' בהשתלשלות בפועל התגלות דקו עד סוף עולם העשי' שזהו מ"ש גליף גליפו בטה"ע כנ"ל והוא הנק' בחי' קדמון דהיינו מה שקדם אופן הרצון להשפיע טרם שמשפיע עדיין בגלוי ממש וזהו עדיין לפני הצמצום הראשון הנק' מק"פ וחלל כו' כנ"ל וד"ל.

ומדריג' הד' הוא מה שאחר הצמצום הנ"ל נשאר בחי' הרשימו ונמשך ממנו הקו שהוא בכללות בחי' טה"ת בחי' מקיף כללי לכל השתלשלות דקו כו' שזהו הבא בבחי' השפעה למטה מן העצמות

כמשל חיות המתפשט בגלוי להחיו' כו' וככח התנועה שמתפשט' להניע הנפעל בגלוי כו' שמשתנ' ממהות רוחני למהות הגשמה כנ"ל

וכמו צמיחה גשמי' מצמיחה רוחני' כך הוא ערך האור שאחר הצמצום לגבי האור העצמי שלפני הצמצום דמשום זה הוצרך להיות ענין הצמצום הזה רק בשביל שיוכל להיות הארת האור שבקו שבא בשביל מקור לאבי"ע כידוע

אך עכ"ז הרי כל פרטי הע"ס דאבי"ע הכל כלולים מתחלה בעצמות אא"ס בבחי' היולי ועצמי ואח"כ ע"י הצמצום משתנה לפי אופן מוגבל בהשפעה הכללי' דקו בבחי' סובב

וה"ז כדוגמת חיות הנפש הרוחני' כשבאה להחיו' הגוף שכלול' ברוחניות מכל פרטי חיות הגשמיו' ראי' ושמיעה שבגוף הגשמי כנ"ל (וענין הצמצום והרשימה יתבאר בסמוך)

(וזהו פירוש כללי למ"ש ברוך שאמר והיה העולם פירוש שאמר בהעלם ברצונו הפשוט שבמל' דאין סוף בהיותו עדיין כלול בחפץ חסד העצמי הנ"ל ואח"כ והי' בגלוי אור המתפשט לדבר פרט להשתלשלו' להיות מקור לכל העולמות ופי' והיה העולם היינו דווקא מן מה ששיער בעצמו בכח שהוא שרש מה שמתהוו' אח"כ העול' הכללי שנמשך מן הקו וכו' וכנ"ל וד"ל. וברוך הוא נסתר היינו בחי' קדמונו של עולם דהיינו מה ששיער בעצמו בכח כו' וכמ"ש מגיד מראשית אחרית מראשית הקו עד סופו כו' ומקדם אשר לא נעשה עדיין היינו מקדמונו של עולם הנ"ל ונק' ימי קדם שקודם למה שנמשך בקו והוא מה שקדם בעצמו בכח מה שעתיד להיות בפועל כו' וד"ל. ומ"ש ברוך אומר ועושה כו' היינו מה שנמשך בקו בפו"מ ועושה בראשית כו' הוא כל שיעור קומת א"ק כו' וגוזר ומקיים בתחלה הוא בחי' קו המדה שלפני א"ק שהוא בחי' צמצום דרשימו שנמשך ממנו הקו כידוע וכמשי"ת בעז"ה בסמוך):