(ו) והנה ידוע המאמר דבכי' תקיע' בלבאי מסט' דא וחדווה מסט' דא כו' להיות שצריך להקדי' בחי' הכנה בנפש לכללות הידיעה האלקי' בהשתלשלות דאוא"ס באבי"ע עד שתהא הנפש בחי' כלי מוכן לזה וזה אינו אלא ע"י אמצעות ב' דברים הללו דבכי' וחדוו' גם שהן ב' הפכים הרי באים כא' ממש מהתבוננות אחת דווקא ובזה נעשה דוקא בחי' הכנה רבה בנפש לקבוע בעצמיות שלה מכל השגות פרטיות דאא"ס באבי"ע ואם יחסר א' מאלה דהיינו זה בלא זה או גם שנדמה לו שיש בלבו משתיהם אבל אינם לאמיתתם ולעומק' בנפש כלל רק דרך מעביר חיצוני בעלמ' ה"ז סימן גמור שלא נקבע בנפשו כלום רק מרחוק מאד כו' ובמעט דבר המנגד כמו בטרדא גדולה או בהרגשת עצמו ליש ביותר כו' ינתק מלבו לגמרי כו'.

וביאור הדברי' הנה ידוע דענג ושמחה הוא בחו"ב הענג בחכמה ושמחה בבינה (וזהו ההפר' בין שבת ליו"ט כידוע) כי ההשג' בשכל מוליד השמחה שהוא שמחת הנפש כמ"ש אם הבנים שמחה וידוע שעיקר השמחה דווקא באלקות הוא וכמו וישמחו בך דוקא ולפי הנ"ל דבהשג' לית מח' תפיסא ביה אדרבה מופלא בהפלאת הערך הנבדל כו' והיינו בבחי' כח מ"ה דחכמ' בהעלם כנ"ל וא"כ נהפוך הוא שאין השמחה במהותו כו' כי מאחר שמשיג אין זה אמיתתו ומהותו רק בחי' צמצומו להוות המתהווה כו' ובחכמ' בחי' אין כנ"ל שם ראוי להיות השמחה כמו שאמר וישמחו בך ואינו כן כידוע דהביטול היפך השמחה בחכמה דווקא והשמחה בבינה כו'.

אך הענין הוא כידוע שבכל דבר יש היפוכו וגם שנגלה להיפוכו ממש אדרבה מזה עצמו נראה לעין שכל כחו אינו בא רק מכח המנגדו ממש ולפי ערך כח המנגד כן ימצא כח היפוכו ממש א"כ כדבר א' ממש הוא כמו הענג והצער שלפי ערך כח התענוג בדבר מה כן ממש לפי ערך ימצא כח התפעלות הצער שהוא גרעון אור הענג המנגדו דהיינו אם יעמוד לנגדו דבר לבטל הענג ההוא להיות מן ההיפוך כו' וכן להיפך ערך הענג מדבר מה לא יוכר רק לפי ערך הצער בהעדר אותו הדבר כו' הרי כח א' הוא ממש רק שנחלק לב' קווין שוין ממש ושקולין בלתי יטה כח קו א' על הב' אפי' כקוש"י

וכן החדוה והבכי'

שלפי ערך החדווה שהוא ענג המורגש בגלוי אלקות בהשגתו כנ"ל כך ימצא קו הב' שיוצא ממנו ומכחו דוקא שהוא הבכי' על העדר גלוי האור בנפשו מצד הסתר אלקות עד שמואס בחייו ממש וכל שטעם טעם ענג אלקי בחדווה יותר יותר יתמרמר בנפשו מהיפוכו וכן להיפך מערך עומק המרירות והבכי' למאוס בחייו הגשמים ניכר ערך כח העונג והחדווה באלקות כמה ערך כוחו כי ב' קווין הללו שקולין מאד בשוה כנ"ל והיינו בכי' מסט' דא וחדוה מסט' דא בשקול א' בשוה ממש

וכמו"כ למעל' מזה בבחי' עונג הנעל' שבחכמ' שמזה בא בחי' הביטול מעצמותו לגמרי (בל"א צו טראגן גאר פון זיך) מעומק עונג הנעלם בעצמיות שלו כו' הרי היפוכו הבא מכחו הוא ענין השלכת נפשו מנגד בכל דבר המנגד לזה שהוא נכלל בבחי' הרגשת עצמו דהיינו למאוס בחייו בתכלית התבטלות האמיתי' כמו מי לי בשמים ועמך כו' כלה כו' כי ב' קווין שקולים בשוה הן כנ"ל וד"ל.

והנה יש בכי' למעלה מזו והוא הבא מהעדר ההשגה מחמת עוצם הפלאת והבדלת הערך מפני שלא יכילו כלי מוחו כו' כמו זלגו עיניו דמעות דר"ע בסודות עמוקות שלא יכיל הכלי כו' והוא בבחי' הפלא' סדכ"ס דהיינו בעצמו' אא"ס ממש אשר בלתי מושג כלל אדרב' כל שיעמיק יותר יותר יפלא כנ"ל שמזה דוקא לבו דואג ובוכה שאינו בא רק מעוצם התענוג והתשוקה להשיג ואינו יכול כו' וידוע שזהו עיק' בחי' הכלי לבחי' חכמה ברזין דאורייתא כמ"ש במ"א בענין אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו כו' אבל כשהי' משיג לעצמו' אא"ס ממש שם הוא ענין השמחה בעצמותו ואע"פ שהוא גלוי הענג האלקי הבא במורגש דוקא אבל שרשו באמת בעצמות התענוג הנעלם שממנו יצא היפוכו שהוא הבכי' מהעדרו שהוא הפלאה והבדלה כנ"ל כי ב' קווין הללו שקולין ג"כ בשוה ממש דהיינו שלפי ערך כח עוצם וגודל התענוג שהיה מתענג בעצמות דוקא כשהי' משיגו ממש כך ימצא כח היפוכו שהיא הבכי' העמוקה כשלא יכילו כלי מוחו להשיג כנ"ל וד"ל.

ונמצא סדר המדריגות בדבר והיפוכו כך הם חדוה ושמחה מגלוי אור אלקי המושג ממש והיפוכו יוצא בכי' בהסתר המנגד לזה ולמעלה מזה בבחי' ענג וחדוה הנעלם שבכח מ"ה דחכמה בעצמות אלקות המהווה כו' וכחו בהיפוכו יוצא למאוס בחייו ובחיי כל זולתו כמו מי לי כו' ולמעלה גם מזה הענג והחדוה העצמי' בעצמות אלקות דוקא כמו וישמחו בך ממש בגלוי כו' כוחו בהיפוכו יוצא כאשר לא יכילו כלי מוחו להכיל כו' יבכה (וכמו בכי' דאוהב הנאמן בנפשו בהפרדו כדוד ויהונתן דאהבת נפשו אהבו דכתיב וישקו ויבכו כו' שבא מכח ריבוי אהב' בתענוג הגדול שביחוד' ודבוקם כו' וכה"ג).

ובכ"ז מתורץ ענין הנ"ל בשמחה שבבינה וענג שבחכ' דגם שההשגה עצמה היא בבחי' צמצום אור האלקי שמשיגו אבל השמחה שרש' מגיע בעצמות אלקות דוקא כמו הנשמות נהנין מזיו השכינ' ממש בג"ע גם השגת' באה ע"י צמצום כידוע וזהו וישמחו בך דוקא והיינו חדווה בסט' דא ובכי' היפוכ' יוצא מכחה בג' מיני מדריגות הנ"ל וב' קווין שקולין הם בשוה ממש כנ"ל

וזהו בשמחה וטוב לבב מרוב כל בהשגת המהוה וכמו לעתיד דכתיב עין בעין נראה כו' ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה לנוכח אז ונגילה ונשמחה בו דוקא כידוע וד"ל אבל עכשיו כ"ז בוקע ויוצא ע"י המנגד היפוכו דוקא שהוא הבכי' מסט' דא עד רום המעלות וכמ"ש בבכי יבואו דוקא וכן הלוך ילך ובכה כו' ולע"ל יהי' השחוק כמ"ש אז ימלא שחוק פינו וכמ"ש במ"א בענין הקניגי' כו' וז"ש כי אתה אבינו זה יצחק שצחוק זה בא לעתיד מן המנגד שלו אשר בחי' הבכי' הי' בגלות כידוע.

ובכל זה יובן טעם האמיתי לענין תיקון חצות בבכי' דוקא שהוא תועלת לנפש להיות בתפילה גילוי תענוג העצמי כמו וישמחו בך וכה"ג והגם שהבכי' בתיקון חצות הוא דמעות פשוטים על ח"נ וכה"ג אבל על זה אמר היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה בק"ש ותפילה דשחרית וערבית כו' מפני שהדמעות על הריחוק שלו מעוונות וחטאים שלו מתקנים בחי' מקור הפגם שהוא דוקא פריקות עול מ"ש ובחי' גלות השכינה הוא בא בדרך פרט בכל ניצוץ אלקי והדמעה הזאת תתקן ותעביר הפגם לגמרי ותעורר למעלה בחי' הבכי' שמנגד ובא מכח היפוכו שהוא החדוה העצמית הנ"ל להאיר בנפשו האלקי' בק"ש ותפלה כו' להיות ממש כמו לחם לנפשו כו' ולהיפוך בפריקו' עול היפך הדמעה כמו והתברך בלבבו בשרירות לבי אלך כו' כעבד שמורד שהמרידה ופריקו' עול עיקר ומקור לכל שיעשה נגד רצון האדון כו': והנה ע"ז אמר אוילים מדרך פשעם פשעים אלו המרדים בפר"ע גם שיתענו מעונותיהם בח"נ מה יועיל כי כל אוכל דחכמה הנ"ל תתעב נפשם היפך הענג שחיה תחי' לנפשו כו'. וז"ש ויגיעו עד שערי מות כמ"ש החיים והטוב שהוא שמחה וטוב לב בענג העצמי הנ"ל והיפוכו מות ורע בפרק"ע והדמע' בתקון חצות דוקא הוא עיקר ההכנה בנפשו להיות בתפלה כל ענין הנ"ל בג' מדריגות דבכי' מסט' דא כו' וא"ל יטעה א"ע בא' מאלה או בכי' לבד וחדווה לבד או שאינם לאמיתתן ולעומקן וה"ז סימן שלא נגה על נפשו אור האלקי רק מרחוק מאד כמו בסוד גלות השכינה בכללות נש"י (וזהו עיקר ומקור הסיבה הכללי' לכל הנופלים תמיד ממדריגתם בעונג וחדוה האלקית בלתי מתקיימ' כלל וכלל ובמעט מונעי' מנגדי' ינתקו חבלי התקשרות מלבו לגמרי כנ"ל כמ"ש אוילים מדרך פשעם כו' כל אוכל כו' ולזה כל אשר קרבת אלקים יחפץ באמת יעשה הכנה רבה בנפשו תמיד בתיקון חצות ובענין בכי' מסט' דא כו' הנ"ל ולא יטעה א"ע לאבד את נפשו בחנם ממש וד"ל) (ובכ"ז יובן ג"כ עיקר הטעם לענין הכלל הגדול בשם הה"מ ז"ל במ"ש הטבעית שהוא כלי הכנה לעונג האמיתי במס"נ באחד כו' ולקבלת כל רזין כו' כמ"ש בקונטרס באריכות וד"ל):