1
(יד) ומעתה יש להבין בבחי' הקו והחוט שנמשך מבחי' הרשימו הנ"ל דרך פרט ותחלה י"ל בו בענין כללותו שהוא בחי' ההיפוך ממש מבחי' הרשימו הנ"ל כי הנה הנקודה מורה ההעלם והסתלקות הכל עד שלא נשאר רק כנקוד' א' וגם נקודה או רושם זה מורה בחי' העדר ההתפשטות למטה דוקא דהיינו ענין העדר ההמשכ' וההתגלות לאורך ורוחב כצורת הי' שאין בו תוך וחלל כו' כידוע. והנה בענין צמצום שלו מלמעלה דהיינו מה שנשאר בבחי' נקודה לבד יוכל להיות שיהיה מזה להיפוך מפני שמחמת זה יוכלל בו הכל בקיצור ורמז וכה"ג ואדרבה זהו עיקר סיבת כל גלוי ההשפע' כנ"ל אבל מה שמנקודה זו מורה העדר ההתפשטות לגמרי למטה לכאורה זהו ודאי נק' צמצום גמור ואמיתי להעלי' ולהסתיר לבלתי יבוא האור למטה וא"כ איך יומשך מנקודה זו היפוכו ממש שהוא בחי' המשכה והתפשטות דקו כו'. אך הנה ידוע שבאמת הנקודה והקו אינם ב' הפכים שהרי הקו נמשך מן הנקודה ומחיבור נקודות יחד נעשה קו כו'. אך הענין הוא כידוע שהנקודה הוא כמו בחי' ההיולי לגבי הקו וכמו כל בחי' היולי או חומר פשוט שאע"פ שהוא בהעדר ההתפשטות דוקא אין זה הכרחי כלל רק מצד עצם מהות ההיולי מפני שהוא למעלה עדיין מבחי' התפשטות ולזאת לא ירד מעצמותו וכמו היולי של חיות החי בגלוי בעודנה כלולה בעצם שאינה מתפשטת להחיות כו' וכהיולי של כח התנועה בעצם טרם שמתפשט להניע וככח הצמיחה טרם שמתפשט להצמיח וככח השכל טרם שמתפשט להשכיל וכה"ג רבים בדומה הרי יובן שהעדר ההתפשטות הזאת לא נקרא צמצום אמיתי מצד עצמו אדרב' הרי הוא כח ההיולי העצמי שממנו נמצא הכל בהתגלות והתפשטות וכה"ג יובן בבחי' נקודה לגבי הקו שהעדר התפשטות' הוא רק מצד היותה בבחי' העצמיות שלמעלה מבחי' ההתפשטות עדיין והגם שבאה ע"י צמצום הכל עד שלא נשאר רק כנקודה א' כנ"ל אך ה"ז עצמו מורה שכל בחי' העצמיות כלול בה ולהיות כן בלתי מתפשטת למטה וכמשל התלמיד לפני רבו דאיידי דטריד למבלע ונעשה כנקודה בצמצום כל עצמותו כו' לא פליט להשפיע לזולתו בהתפשטות אמנם אחר קבלתו אדרב' מזה הצמצום שהיה בבחי' נקודה הוא שנמשך ממנו כל ההשפעה והתפשטות לזולתו כו' וכמ"ש במ"א ומכ"ז יובן שהקו הנמשך מן הנקוד' הוא רק כמו בחי' התפשטות מן היולי העצמי אמנם מה שנמשך בבחי' קו קצר הנה מבואר במ"א שכמו שהנקודה בחי' היולי לגבי הקו כך הקו בחי' היולי לבחי' אורך ורוחב דשטח להיות ידוע שהקו הגם שהוא בא בבחי' המשכה והתפשטות מלמעלה למטה אבל אינו ענין פרטית אופן המשכה כלל רק מה שנמשך האור מלמעלה למטה בלבד שעי"ז נמצא בחי' מעלה ומטה מהמשפיע אל המקבל משא"כ בהיולי דנקודה אין בו מעלה ומטה ראש תוך וסוף כו' כידוע (וזהו מ"ש בע"ח דכל עיקר הארת הקו אינו רק להיות בחי' מעלה ומטה כמשי"ת) וכמשל אמת הבנין שאינו בא בגדר שטח הבנין עצמו לאורך ורוחב רק שבו מודד כל מדידת אורך וכל מדידת רוחב והוא עצמו רק כמו קו הקצר שכולל כל אופני מדידות של אורך ורוחב כו' כך ציור הקו בחי' היולי לגבי בחי' שטח האותיו' לעשותם באורך ורוחב כמו בחי' קוין שבאות הב' כו' וכמ"ש במ"א ולפ"ז גם ראשי' המשכת הקו מן הנקודה הגם שהוא בא בבחי' התפשטות והמשכה אבל הוא בחי' המשכה היולית עדיין לכלול כמה פרטי אופני המשכות לאורך ורוחב במדה ולזה נקר' קו המדה כידוע וע"ז מורה צורתו שהוא קצר בעצם והולך ונמשך מלמעלה למטה בלבד אבל הוא כולל בהמשכתו עכ"פ כל מה שיש בהעלם ההיולי דנקודה כו' רק שבא באופן המשכה למטה והוא בא מכח אור העצמי הנעלם שבעצמות המשפיע שלפני צמצומו בנקודה א' רק שבא דרך קו לבד ולא כמו שהוא בעצמות המשפיע שהוא בהרחבת הערך של העצמו' ממש ובקו זה הנה אור העצמות בא לפ"ע המקבלי' לבד אבל עכ"ז הרי יש בו מעין ודוגמת אור העצמות הנעלם בנקודה כו' רק שבא בדרך המשכה למטה ע"כ בא בציור קו והוא בחי' היולי לכל אור ושפע המקבלים כו' וד"ל: