1
(יג) והנמשל מכל הנ"ל יובן למעל' בכללות ענין הצמצום הנק' מק"פ שזהו בחי' הסתלקות וההעלם לעצמותו כדי שיוכל להיות אח"כ בחי' השפעת אור כנ"ל ולא שנסתלק ונתעלם לגמרי אלא כמשל הסתלקות והעלם בעצמו הידיעה של כל העומק והאריכות כששונה דרך קיצור כנ"ל א"כ לפי זה גם אחר כל ההשתלשלות דאבי"ע שעומד במקום פנוי זה הרי בחי' העלם אור העצמות מקיף וסובב לכל השתלשלות דקו וכמו שהי' אור העצמות קודם הצמצום ממלא את כל החלל ריקן ומק"פ הזה כמ"ש בע"ח כך גם אחר הצמצום הרי ישנו לאור העצמיות כמו שהוא בבחי' א"ס ממש רק שלא נגלה למטה לגבי שפע המקבלים אבל לגבי עצמותו אין שינוי בזה כלל וכמו משל היודע כל האריכות להשיב לשואלו מיד גם בשעה ששונה לתלמידו בקיצור כו'. ומ"ש ישת חשך סתרו וכמאמרז"ל ברישא חשוכא כו' היינו לגבי למט' שנמשך רק מבחי' הרשימו שנשאר אחר ההעלם כנ"ל וזהו אתה קדוש ושמך אור העצמי קדוש ומובדל ואתה הוא קודם כו' כמ"ש אני הוי' לא שניתי כו' משום דמה שמגלה עמוקות מני חשך והעלם זה אח"כ בהארת הקו הוא דוקא מאותו אור העצמות שלפני הצמצום וזהו אתה הוא כו' וכידוע ואמנם לא נק' אור העצמות שמקיף ההשתלשלות שבמק"פ כו' כמו בחי' מקיף לפנימי כמקיף הכללי דקו שמקיף לאבי"ע בשוה כו' כי הרי עדיין אינו בגדר וסוג בחי' אור השפעה כלל גם לא להיות בחי' מקיף כו' רק אור העצמות שהוא בחי' התגלותו כמו שהוא בעצמות ולזה אנו אומרים הוא קיים ושמו קיים וכן ברוך הוא ברוך שמו וכה"ג רק מבחי' אותיות דגליף בטה"ע זה שהוא מה ששיער בעצמו בכח כו' וגם זה הוא הנשאר בבחי' העלם והסתלקות קצת דהיינו רק לפ"ע אופן הנצרך להשתלשלות אחר צמצום זה וד"ל. וגם עפ"י אופן משל הב' הנ"ל דחיות הנפש בגוף שמשתנה ממהות רוחני למהות גשמי כנ"ל ג"כ אין זה שינוי כלל שהרי כמו שיש קישור וחיבור לחיות הגשמי לחיות הרוחני ממה שרואי' התפעלות הנפש ממקרי חיות הגוף ועכ"ז לא ישתנה בעצם הרוחנית מחסרון התפשטות חיות אבר גשמי כנ"ל כך אין שינוי בבחי' אור העצמות להיותו מאיר גם אחר הצמצום גם שאינו רק לפ"ע ההשתלשלות הרי יש ביניהם קשר וחיבור ועכ"ז בצמצום האור בבחי' הקו אין זה שינוי כלל באור העצמו' עפ"י משל זה וכן עפ"י משל הג' מכח התנועה בגשם או כמשל התחכמות מכח המשכיל הנ"ל הכל עולה לסגנון א' כנ"ל באריכות וד"ל. ואמנם בבחי' הרשימו שמבואר למעל' שזהו כמו הקיצור שכלול בו כל האריכות הנה למעל' יובן מזה שזהו בחי' כח ההגבלה שיש באור א"ס הבלתי מוגבל בעצם דהיינו להביא כל הארו' אור העצמות הבלתי גבול בבחי' הגבול שזהו ענין הרושם שכולל בבחי' הגבלה מבחי' כל עצמות אא"ס כמשל הקיצור שכולל הכל כו' כי הוא ית' כל יכול וכלול בו ג"כ מכח המגביל להגביל ולכלול ברשימה א' מכל אור העצמות כו' וכמ"ש במ"א באריכות. אך הנה באמת אין זה דמיון אמיתי לבחי' הרשימו הנשאר בחלל ריקן ומק"פ הנ"ל כי הוא מורה שנסתלק משם הכל ולא שנשאר איזה אור רק שהוא בקצור וגבול אלא רק בחי' רשימו בעלמא כו' א"כ הדמיון האמיתי הוא מרושם וציון קו קצר שעושין האומנין שכולל כל אריכות מעשה הבנין ויותר מזה כמו האות לזכרון כנ"ל וכך למעל' כתיב זכר רב טובך העצמי כו' וכה"ג ויותר בהעלם והסתלקות הוא כמשל הזורק אבן כו' כנ"ל וכך אמר בס' הבהיר וכמו זרקא כו' שהרי בחי' הרשימו נשאר נבדל בריחוק מקום מעצמות האור וכו' ונקרא כח הנעלם ברשימו זו בחי' העלם אור נבדל מהעלם עצמות האור דא"ס כמו כח נבדל הנעלם בזריקת אבן שבא מכח היד שכבר נעלם בעצמו כו' (וכדמיון כל הגלגלים וכוכבי לכת שסובבי' מכח תנועה אלקי' הנעלם שבא בבחי' זריקה מאור וכח האלקי דט' כלי' החיצוני' דמל' דעשי' שנק' זה כח הנבדל בחי' מל' שבמל' הבא בערך ריחוק נבדל ולא כמו הכתיבה באצבע או כח יד הפועל עצמו בנפעל שזהו גלוי עצם הכח בקירוב שנק' בחי' מל' (כמ"ש במ"א באריכות ) ומשלים היותר קרובים לזה הוא כמו הרמז שהשכל בהעלם בתנועה הגשמיית שזהו נק' בחי' הלבשה ותפיסא בדבר נבדל כו' וכן כשכותב שכל וחכמה בתנועת האצבע כו' כנ"ל כך למעלה בחי' הרשימו בחי' דבר נבדל בערך שבו מלובש בהעלם מכללות אור העצמו' כו' וד"ל. ואמנם מכל אלה יובן עכ"פ כללות ענין הרשימו דגם שהוא בא בבחי' הסתלקו' הכל ולא נשא' בה רק בהעלם גדול בחי' תכלית הקיצור והרמז כו' או ככח נבד' כו' אבל מ"מ מזה עצמו בא ונמשך כל פרטי ההשתלשלו' דקו שנמשך מרשימו זו כי ברשימו זו להיותה כוללת הכל בהעלם עכ"פ היא הנותנת שיוכל לבא הכל בהתגלות ע"י בחי' הקו עד סוף העשי' וכמאמר כל היצור לא נכחד ממך ממך דוקא שזהו הכל נעשה ונמשך בגלוי כמו שעלה ברצונו הפשוט בעצמו' האור שלפני הצמצום כמו ששיער בעצמו כו' שהרי במח' קדומה זו ששיער בעצמו הוא צופה ומביט הכל בסקירה א' דהיינו מה שנסקר בהעלם ובקיצור ורמז ברשימו זו כו' וה"ז כמשל רושם האומן שממנו דוקא ידע לעשו' כל אריכות מעש' הבנין בפרטי פרטיו מראשו לסופו רק כדי שלא יתעלם ממנו טעמו ונימוקו בעצמותו לאריכות הענין הוא עושה לו רושם לזכרון שלא ינטה מזה ולא יצטרך לעיין בעצמו מחדש וכמ"כ ענין הציונים ללימוד עמוק שבעצמו כו' שזהו תועלת לידע מהם כל אורך עיון עומק עצמותו שיש לו פן ינטה ממנו כו' וכך בחי' הרשימו הזאת הכוללת ברמז ובקיצור מכל אור העצמות הנעלם בה הוא עצמו המקור לכל ההמשכו' דקו"ח בבחי' מקיף ופנימי מראשו לסופו שיהי' הכל כמו שעלה ברצונו וחכמתו הפשוטה בעצמו' אור א"ס ממש כו' וזהו מ"ש במ"א שהנקודה יש בה העלם והתגלות ב' הפכי' העלם מכל מה שעליון הימנה בערך וגילוי הכל למקבלים נמצא ממנה דוקא והוא בחי' הקו שנמשך מן הרשימו שהוא כצורת ו' שראשו י' והולך ונמשך למטה כמ"ש במ"א באריכות ובכל זה מובן כללות ענין הצמצום דמק"פ ובחי' הרשימו והקו שהוא רק בחי' הגבלה בעצמו' כדי שיומשך הכל בגלוי וז"ש כי עמך מקור חיים באורך העצמי נראה אור אור של תולד' שהוא בחי' הקו וכמשי"ת בעז"ה וזה כל האדם להעמיק דעתו בכ"ז וכיוצא בו מפני שמזה דוקא יבוא לכלל היחוד האמיתי בהתקשרו' נפשו בחיי כל החיים העליונים שהוא עצמות אא"ס ממש מטעם הנ"ל וד"ל: