(י) ומעתה הנה יש להבין דרך פרט בכל ד' עולמות דאבי"ע דהיינו בכל פרטי ענין ע"ס דאבי"ע או"כ והתלבשותן זב"ז בכל פרטיהן גם בכל ספי' שמתחלקת לפרטי פרטיות כמו גם בבחי' חסד דמל' שבחכמ' שבמל' דחסד וכה"ג וענין יחודם והתכללותם בבחי' הכתר שבכל עולם שהוא בחי' הממוצע בין עולם העליון לתחתון הימנו כידוע הכלל דרך קיצור שמבחי' מל' שבעליון נעשה כתר לתחתון עד רום המעלות.

אך הנה מתחל' יש לכל מתבונן להתבונן במקור הראשון הנק' מקורא דכולא שהוא בבחי' עצמות אא"ס שלפני הצמצום הנק' מקום פנוי הנ"ל גם שם דרך פרט דוקא והוא הנק' מאריך באחד באחדו' הפשוטה דוקא ונחלק לג' מדריגות דרך כלל ובכל א' כלול מי"ס והוא יחיד ואחד וקדמון והכל בבחי' עצמות אא"ס שלפני הצמצום הראשון הנ"ל בחי' יחיד משמעו לבדו ממש והוא למעל' מהתאחדות נפרדי' שנק' אחד כידוע ולפ"ז בבחי' העצמות ממש לא יתכן לומר עדיין ענין ע"ס כלל וכמו מל' דא"ס שממילא מובן שקדם לזה בחי' כתר וחכמ' כו' ובאמת גם בבחי' העצמות דאא"ס שנק' לבדו כלול בעצמו י"ס אך שנק' חכי' ולא בחכמ' ידיעא כידוע עד ולאו מכל אלין מדות כלל.

והענין הוא דבאמת כמו שעצמות הא"ס הוא אור פשוט בתכלית הפשיטו' כך ממש בחי' אורו וזיוו הנק' אא"ס דהיינו הוא ושמו בלבד כנ"ל והוא הנק' טה"ע שזהו ענין ובחי' התגלו' אור עצמותו כמו שהוא דוק' והוא הנק' יחיד שאין עוד מלבדו לומר בו לשון התאחדות או לשון יחוד וזהו אנת הוא חד ולא בחושבן י' כו'. אך מה שאמרו חכים ולא בחכמה ידיעא כו' שיש עכ"פ חלוקי מדריגות חכים ומבין חסדן ורחמן כו' הכל לא מצד עצמותו רק מצד מה ששיער בעצמו בכח מה שעתיד להיות בפועל אחר הצמצום הראשון הנ"ל (וכמ"ש במק"מ בל' האריז"ל עצמו ומבואר במ"א באריכות) וזהו ענין כללות המאמר הראשון שבזוהר בריש הורמנא דמלכא גליף גליפו בטה"ע פי' בעצמות גלוי אורו הפשוט הנ"ל שנק' טה"ע גליף גליפו שהוא ענין חקיקת אותיות ובריש הורמנא שזה כשעלה ברצונו הפשוט הוא בחי' כתר ובחי' האותיות שחקק הוא בחי' המל' דאא"ס וא"כ יש ראש וסוף כתר ומל' גם בבחי' עצמיות אא"ס וביאורו שעלה במח' ורצון הפשוט אנא אמלוך והכל בעצמותו עדיין קודם ענין מה ששיער בעצמו בכח דוקא כל מה שיהיה לו רצון למלוכה בגלוי והוא אחר הצמצום הנק' מק"פ כו'

והדמיון בזה ידוע מכחות הנפש בהתגלות מרצון עד המעש' שישנם כולם בפרט בהעלם אור עצמות הנפש שנק' בחי' יחידה כמו ע"ד דוגמא כאשר האדם הוא חפץ חסד וטוב להטיב בדבר פרט שזהו בא מצד שיש בו מדה זאת דחפץ חסד וטוב בבחי' עצמות נפשו הנק' יחידה ע"כ בא חפץ חסד זה בגלוי מן העלמו ומוכר' לומ' בוודאי שחפץ חסד זה בעצמות נפשו הוא בבחי' כח היולי בעצמיות לכלול כל מה שעתיד לחפוץ בחסד וטוב בכל פרטי פרטי העניני' שיבקשו ממנו וא"כ בהכרח שקוד' שעלה ברצונו וחפצו זה שבגלוי להטיב חסדו בדבר זה הפרטי היה כלול בעצמיו' חפץ חסד ההיולי ויצא מן ההיולי להתגלות בדבר פרטי זה

ואנו רואי' שיש בחפץ חסד זה שכל וחכמה ומדות ומחדו"מ א"כ ודאי במקור חפץ חסד זה בהעלמו כשהי' כלול בעצמיות החפץ חסד ההיולי ג"כ מהתחלקות שכל ומדות ומחדו"מ שבו אבל בבחי' עצמיות חפץ חסד ההיולי כמו שהוא קודם שבא עדיין בדבר פרטי הגם שבודאי גם שם יש התחלקו' שכל ומדות כו' מ"מ כלולים ומתאחדי' בתכלית

וכמ"כ במדה פרטי' אחרת שבעצמיו' כמו מדת הגבור' והת"ת והנצח וכה"ג עד בחי' המל' שהוא מדת ההתנשאות שכלול בודאי מי' רצון וחפץ למלוכ' וחכמה ומדות ומח' כו'.

אך קודם שבא לבחי' התגלות בדבר פרט כמו למלוך על מדינה זו וכה"ג כלולים ומתאחדים בתכלית בבחי' מדת המלוכ' ההיולי' העצמית כמו בעצמו' חפץ חסד ההיולי' הנ"ל

וא"כ מובן ממילא שבחי' מדת העצמיו' דכח"ב וחג"ת ונהי"ם ההיולים שבעצמיו' הנפש לא יתכן לומר גם לשון זה שמתאחדי' וכלולים בעצמיו' הנפש הנק' יחידה מאחר שאינן נבדלים מן העצם כלל

כמו מדת חפץ חסד ההיולי הנ"ל שמוטבע בטבעית ועצמיות הגם שהוא חלק אחד הנמשך מעצם הנפש ממש שלמעל' מהיות חפץ חסד בעצמיות שזהו ענין פרטי ממהות' העצמי' הפשוט' בתכלי' מ"מ א"א לומ' בו שמתאחד במדת נצוח ההיולית הנטוע בעצם הנפש מאחר שמיוחדים שניהם בעצמות ואינן נבדלין כלל וכלל מן העצם

ע"ד דוגמא כח התנוע' שנכלל ממש בעצם החי קודם שמניעו לגמרי שאינו נבדל מן העצם כלל אעפ"י שבגלוי כח התנוע' להניע דבר פרט יתחלק לכמה פרטי אופנים א"א לומר שכל אופני פרטי התנוע' כלולי' ומתאחדי' היו כשהי' כח התנוע' נכלל בעצם החי מאחר שאז לא הי' בסוג וגדר תנוע' כלל לא בכלל ולא בפרט כו'

וכן בחי' גילוי התפשטות החיות להחיות כל הגוף בעודנ' כלול לגמרי בעצם רוח החיים הגם שבגלויו מתחלק לראי' ושמיע' לעין ואוזן וכה"ג שבודאי גם טרם בואו להתגשם בעין ואוזן בפועל הי' כלול בו חיות הראי' הרוחני' לעין בפ"ע וחיות השמיע' באוזן בפ"ע מ"מ קודם שבא' עצם הנפש לכלל בחי' התפשטות החיות גם שכלול בה ה"ז כהתכללות כח התנוע' בעצם החי הנ"ל

וכל מה שמוכן ועתיד לבוא לידי גלוי בפועל החיות עדיין יתכן היחוד וההתכללות דראי' ושמיע' וכה"ג אבל כאשר כלול לגמרי בעצם הנפש והי' כלא יש במציאו' התפשטות חיות כלל וכלל מצד עצם הנפש שלמעל' הרבה מבחי' התפשטות רק שכולל בעצמו' ג"כ בחי' ההתפשטות כעצם החי שכולל בעצמו כח התנוע' כנ"ל א"כ איך יתכן בחי' היחוד והתכללו' דפרטי אור וחיות רק מצד שעתיד ומוכן לצאת בהתפשטות חיות בהתחלקות פרטי חיות מזה מוכרח לומר שיש כל פרטים הללו בהתפשטו' הכלולה בעצם לגמרי שאל"כ מאין נמצאו פרטים הללו בגלוי ההתפשטות כמו האור וזיו שכלול בעצם השמש שיש בו בהעלם כל פרטי אופני זיו המתפשט וכה"ג וד"ל.

ונמצא ג' מדריגות זא"ז נמשך מעצמיו' הנפש ממש הנק' בחי' יחידה

הא' י' כחות עצמי' והיוליים כמו חפץ וחסד העצמי והיולי וכה"ג כלולים בה בתכלית כהתכללות כח התנועה בעצם החי וכהתכללות התפשטו' החיות בעצם כנ"ל ולא יתכן בהם לומר לשון התאחדות מדברים נבדלים יחד אחר שכלולים לגמרי בעצם והיה כלא היה במציאות כלל וכלל כנ"ל.

והב' בחי' התפשטות י' כחות שמוכנים לבא בבחי' גלוי כמו חפץ חסד העצמי ההיולי שבא לדבר חסד בדרך פרט גם קוד' שנמשך בפו"מ רק כשעתיד ומוכן לצאת לדבר פרט שם יתכן ענין האחדות מכמה פרטי' שבו כמו שכל ומדות שבחפץ חסד זה הנמשך מהעלמות ההיולי הכללי כו'.

והג' כשנמשך ובא לאותו דבר פרט רק שעדיין לא בא מצד העדר ומניעה אבל ההכנה בעצמה כבר בשלימותה ולא חסר רק לבא בהתגלות בפ"מ דהיינו שכבר שיער היטב בעצמו בדרך פרט לאותו דבר שבא לפו"מ והיינו שיער בעצמו בכח מה שצריך להביא בפועל

כמו ע"ד דוגמא הנ"ל בכח התנועה כשעתידה לצאת בגלוי בדבר פרט וכמו התפשטות החיות להחיות לגוף כשמוכן לצאת שכלולי' שם ביחוד כללי כל החיות פרטיי'

ואח"כ הוא מה ששיער והכין כבר בכח התנועה איך להניע דרך פרט וכן מה ששיער התגלות התפשטות רוח החיים והוכן בו מה שעתיד להחיות בפו"מ וכמ"כ דמיון כח הצומח כשמוכן להצמיח בפו"מ שיש בזה ג"כ ענין ג' מדריגות הללו

והכל הוא טרם שבא הדבר עדיין בפו"מ כמו התנועה קודם שבאה בגש' הנפעל או החיות הרוחני קודם שבא בגשם הגוף ששם משתנה ממהות רוחני' למהות גשם שהוא בחי' תנועה גשמיו' והחיות גשמיו' וכה"ג בגשם הצמיח' כו' שצריך לזה בחי' צמצום וכיווץ בגלוי זה הרוחני בתחלה כדי שיבוא מכלל רוחניות לגשמיות (כמשי"ת באות הי"ב):