Chapters 41 and 42 · Part 8 Chapters 34 to End

The Mother’s Clothing Parable 0:04

א והנה ידוע בענין המאמר דאימא אוזפת מאנהא לברתא. It's a known thing about what it says, the mother lends her clothing to her daughter.

שהוא בחינת ה' גבורות מנצפ״ך דאימא כו' פתוחי חותם שהוא בחינת צירופי התחלקות אותיות המחשבה כמו שמבואר בזוהר הפסוק קול התור נשמע בארצנו. קול התור the תור is a male for תורה. תור means a a male pigeon, but it's also a male for תורה. So, it means that the giver like male is the giver and תורה is the receiver. תור means the giver of the תורה.

נשמע בארצנו is heard in מלכות. in the דיבור. Meaning that literally even all the way down to where a person is talking, that's why he has to talk the תורה, not just think it, that literally the voice of the אייבערשטער is heard in the in the words of the תורה. כמו שמבואר במקום אחר. ותחלה יש להקדים כי יש ג' מדריגות במחשבה עצמה והוא בחינת מחשבה דמחשבה ודיבור שבמחשבה ומעשה שבמחשבה וביאור הדברים ידוע ליודעי חן מבאור למעלה באות ל"ז שיש ג' מדריגות במחשבה.

Three Levels of Thought Explained 1:19

ציור בלא אותיות כו' והוא כמו תינוק קטן שאין לו מחשבה בצירופי אותיות עדיין רק דמיון וציור שבמחשבה שנמשך מכח המדמה בלבד. אגם שנמצא גם בדמיון זה התחלקות התחלקות חלקים ומצויר בצמצום בדבר מיוחד, so there is some kind of a letters, because it's it's מחלק it into various things, in order to make that ציור, אבל אינו רק בדמיון ואינו נקרא מחשבה שעדיין מחשבה עדיין שיחשב באיזה דבר, על שיל זה אמרו דקטן אין לו מחשבה כלל.

וגם כשיוגדל מעט ויש לו צירופי התחלקות אותיות המחשבה אינם אותיות גמורים רק שיוכל לחשוב בצמצום בדבר הפרטי דוקא, כמו לחשוב במוחו בדבר מה שנעשה לו והפיכת ענינו לדבר מה שלעשות עד שיחפוץ בזה וימאס בזה כידוע.

והוא התחלת ענין המחשבה ונקרא מעשה שבמחשבה ובגדול היינו מה שחושב איך לעשות דבר ולצייר ולכתוב בדרך פרט דוקא. That was when he's thinking how to do something or how how to paint or how to write something down.

אשר עולה במחשבתו כל מה שצריך לעשות בפועל ממש, וגם מה שמצייר אותיות הכתב במחשבה או כל דבר גשם נבדל כפרי ועץ וציור כל תמונה, like if he thinks of a thing, either how to do something, or if he thinks of a thing, a particular thing, like a פרי ועץ וציור כל תמונה כהאי גוונא, הכל נקרא עשיה שבמחשבה.

ובקטן אין לו גם בחינת מחשבה זו רק בחינת דמיון לבד. In other words, he can be מדמה a tree, but he can't think of the uh what do you call it? Uh like in words. He can't He has no symbolic thought. ואם כל זה הוא למעלה מדמיון החלומות. But, nonetheless,

this דמיון that a a kid has is higher than the דמיון החלומות. In other words, when you actually think actively of a of a דמיון, it's a higher thing than when your mind just dreams up something.

Imagination vs. Dreaming in Thought 4:17

כמו שמבואר במקום אחר בענין וביד הנביאים אדמה בכח המדמה שבמחשבה בלבד, לפי שבשעת השינה לא נשאר רק חלק אחרון ביותר שהוא רק הדמיון שבמחשבה.

וזה ענין הגלות שנמשל לשינה כמו שנאמר היינו כחולמים כו', אכן מאין הרהורי לבי כו' כמו שמבואר במקום אחר. So, that's all עשיה שבמחשבה. ובחינת דיבור שבמחשבה הוא כמו שחושב צירופי אותיות הדיבור שמדבר לזולתו, like for instance, when somebody else is speaking, like right now, I'm speaking, you have to think before you can even bring it up to an actual עיון to understand what I'm talking about, you have to, first of all, think those words in your mind.

It goes from your ear to your brain in terms of of a sound, the sound of the words, but you have to then think the words. וזהו למטה מאותיות המחשבה שחושב לעצמו בלא שמיעת דיבור זולתו.

This is lower than when he's thinking for himself. Now, it doesn't mean thinking the actual thought, the actual שכל, but thinking just the words.

כמו כאשר חושב צירופי אותיות אדון עולם, like he's thinking to himself, like he's walking down the street and humming אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא, but he's not really thinking of the עניינים of it, just the words.

הרי באופן צירוף מיוחד כזה עצמו, כאשר שומע במחשבתו דיבור זולתו,

כשמדבר אדון עולם, אין זה רק שנחקק אותיות הדיבור זולתו במחשבתו,

שהוא למטה מאותיות אדון עולם שמחשבת עצמו. So like when somebody else is talking, it just means that it's like basically, as he's talking, the words of his speech become engraved in your mind. They register. They register, right.

You record, it's like the tape recorder records it, basically. Right. And this is a lower thing than something that's already in your mind and you're thinking it, but you're not thinking it in terms of actual שכל, but just thinking it in terms of talking, like talking in your own head,

but not the עניין, but just hearing the words.

וכן כל מחשבה שחושב איך לדבר, and the same thing when he's thinking how to talk, טרם שמדבר או מיד מדבר, נקרא דיבור שבמחשבה. Like for instance, it's a thing, in other words, that he already thought it out.

This is not the שכל of the מחשבה. It's something that was already שכל'd out, and now he's just thinking how to say it. וכידוע שזהו מבחינת דיבור שבמחשבה נעשה בבחינת מחשבה שבדיבור.

Thought of Words vs. Meaning 7:23

כי ממה שחושב איך לדבר נעשה אופן המחשבה בעת שמתחיל לדבר. From this what he thinks how to talk, that becomes the thought of of the thought of the speech.

מה שרצה במחשבה לדבר, when he starts to talk what he wanted in thought to say. מה שאין כן מדרגה הג', שהוא מחשבה שבמחשבה, היינו מחשבת עצמו כשחושב צירופי אותיות אדון עולם בלא דיבור, או כשחושב שאר עניין דבר מה בצירופי בצירופים שונים שנקרא אותיות המחשבה, אך גם בזה יש ב' מדרגות. האחד הוא גם אשר גם הוא בכלל דיבור שבמחשבה.

So one thing is when he's thinking for himself some kind of a thing, but this has two levels. And the first level is really not מחשבה שבמחשבה, it's really the highest level of דיבור שבמחשבה.

והוא כאשר אינו חושב כלל את השכל והכוונה שבאותיות אדון עולם כהאי גוונא, שהוא עניין מחשבת הממשלה והאדנות. In other words, actual עניינים. אדון עולם, that means he's thinking how the אייבערשטער is the master of the world. ואין לו מחשבה כלל בזה, רק צירופי אותיות דא-ל-ד שבאדון כהאי גוונא.

אגם שהוא בלא דיבור, שהוא למעלה משמיעת דיבור אדון עולם כנזכר לעיל, מכל מקום נקרא גם זה בשם דיבור שבמחשבה. In other words, like he's humming to himself the song, you know, אדון עולם אשר מלך. And it doesn't mean that it's totally just letters that he doesn't understand what it means. It's not like that, cuz he knows. I mean, he knows. He actually knows when he's singing the song he knows what it means.

It's just that he's not really thinking about actually what it means. He's just saying the words sort of to himself inside of his brain.

וכעניין וקרא זה אל זה, like when it says וקרא זה אל זה, המבואר באותיות המחשבה שלנו שהיה אדם יכול לקרוא לזולתו בשמו במחשבה מה שקורא בדיבור. In other words, what he's saying is if like for instance, a person would be able to talk to somebody mentally.

Telepathy, you know, you'd be able to think at him, instead of talking, you'll go like, you know, and talk inside your head, and he would hear you. So that's דיבור שבמחשבה, except by the angels they can do that. כך הוא בחינת דיבור של מלאכים וכן ברוחות מספרת זו עם זו שאינו נשמע לאדם, that's why a person can't hear it because it's mental, it's not physical. כמו שנתבאר במקום אחר.

והב׳, so that's really, it's not really מחשבה שבמחשבה, it's really a high level of דיבור שבמחשבה, and it's sort of like the interface between דיבור שבמחשבה and מחשבה שבמחשבה.

והב׳, הוא המחשבה האמיתית, and the second one, that's the real thought, not just the letters of thought. שהוא מה שחושב, and that's the actual שכל. שהוא מה שחושב את ההשכלה של הענין שבאותיות המחשבה. That's when he's really thinking not the אותיות, but the actual השכלה of the ענין which is inside the אותיות המחשבה, שמחמתו הוא חושב מיד אופן הצירופים של אותיות הללו. Because and because of this ענין, he immediately thinks the צירופים of the letters that go along with it.

כמו שאנו רואים בצירופי אותיות המחשבה שמתהוים רק לפי הכוונה שבשכל, אם כך וכך יתהוה אופן הצירוף כך וכך כידוע. So like we see that the words that come up in your mind is exactly according to the ענין that you're thinking about.

When he's thinking about a particular ענין, so automatically particular letters that describe this ענין come up in his head. And that's מחשבה שבמחשבה. But the מחשבה שבמחשבה is is is the actual thinking of the ענין, whereas the letters that automatically come up in his head, that's the real highest level of דיבור שבמחשבה. Because you notice that he mentioned this in two places. Right. He mentioned First he said דיבור שבמחשבה, and he didn't say it's מחשבה שבמחשבה.

He said when he just thinks אדון עולם. And then later he said he thinks אדון עולם is מחשבה שבמחשבה, but really it's דיבור שבמחשבה.

So what do you mean? You told us before it was דיבור שבמחשבה, so why are you saying now it's מחשבה שבמחשבה, but really it's דיבור שבמחשבה? So he meant the first one is where you're really not thinking of the ענין at all.

You're just like doing a rap in your head. Just saying words inside your head, and it doesn't mean that he doesn't understand the ענין, but that's not really He's not really thinking about the ענין. He's just like when he's singing a song he's not really not really really thinking about the ענין of the song, he's just repeating the words inside of his head. Tea for two and two for tea, he's not really thinking about tea, even though he understands that that's what it means, you know?

But the other one that he said it's מחשבה שבמחשבה, but it's really דיבור שבמחשבה, means that really he's thinking the פנימיות of מחשבה שבמחשבה, which is an actual ענין that he's thinking. And from this ענין that he's thinking is immediately this ענין is מתלבש in words of מחשבה.

And those words of מחשבה, they're sort of like connected to the מחשבה שבמחשבה so you could almost think that they're מחשבה שבמחשבה, but he says, "Yeah, but really it's the The actual words themselves are the דיבור שבמחשבה of the מחשבה שבמחשבה."

כמו אם כוונתו בשכל בענין דבר פרט לאיזה מסחר או בענין אדנות יחשוב בצירופים שונים כפי המכוון דוקא. Like if he has something in his שכל on a certain ענין like in some kind of business, or the אדנות of the אייבערשטער, like אדון עולם, he automatically will think it in צירופים of certain letters according to the מכוון דוקא. וזהו הנקרא מחשבה שבמחשבה שהיא הנקראת כח המחשבה לחשוב כל ענין דבר מה בצירופים שונים, which that is called the power of the מחשבה to think anything at all in various צירופים.

כמו כח הדיבור לדבר כל מה שירצה כו׳ כמו שנתבאר, the same like the power of speech to talk whatever he wants to talk. והיא בחינת הכלי למחשבה עיונית הנקראת מחשבת השכל עצמו, עיין עליו באות מ׳, and this is The actual כלי of the מחשבה עיונית, and over here he calls it a little bit different, and that's called the מחשבת שכל itself, over here he's calling the מחשבה עיונית ממש the same thing as the מחשבת שכל.

Why? Because even the מחשבה of the מחשבה that he's talking about here is really the letters rather than the שכל of it. בחינת מלכות דתבונה, which מלכות דתבונה is really already part of the שכל. והוא המחשבה שתלויה בדעת דווקא. And this מחשבה is depends on the knowledge דווקא, that you have to be connected to the ענין

and know what you're thinking. ובזה אמר דקטן אין לו מחשבה, לפי דקטנות דעתו כך הוא קטנות המחשבה בלא צירופים כלל. Because he has a very small דעת, first of all, I mean it means he doesn't know nothing, and even what he does know he's not very connected to it. So therefore he can only think in דמיונות, and he doesn't also know how to talk.

Depth of Thought and Knowledge 16:11

אבל גדלות הדעת הוא המביא למחשבה בריבוי צירופים משונים. The more a person knows and his דעת grows, the more his מחשבה can go in in in צירופים משונים in in in order to have, because he has the depth of the מחשבה. לפי עומק עומק הדעת בעומק המושג, and according to how much he can concentrate deeply into the עומק המושג, כך היא עומק המחשבה.

That's how deep his מחשבה will be, בבחינת עומק מחשבה עיונית הנ״ל, in the way of the עומק of the מחשבה עיונית. וכמאמר עוד עמקו מחשבותיך, like we say to the אייבערשטער, how deep your thoughts were, שתלוי בערך עומק המושג דבינה וכולי ודי למבין. And this has to do with the ערך of עומק המושג דבינה, it has to do according to the depth of the מושג. In other words, if a person is thinking about football, so how deep can it be already?

It's it's it's because the מושג is deep, so therefore the מחשבה is deep. ודי למבין. And that's the end of the chapter. Go ahead.

Root of Division: Power of Letters 17:30

Okay. ומעתה יש ומעתה יובן בענין שורש כח המחלק בצירופי אותיות דמחשבה במדרגה ג׳, כשחושב ענין דבר מה בצירופים משונים, מאין הוא בא כח התחלקות זאת. אך הנה ידוע דבחינת ה׳ גבורות דנתפשטו דאימא הוא שורש כח ההתחלקות הזאת וכולי. וביאור הדברים ידוע דבחינת אימא בחינת בינה והשגה באורך ורוחב בהסבר דבר המושכל. וכאשר הוא מעיין בבחינת העומק של ההשגה, עדיין הוא רק בעומק מחשבה עיונית הנ״ל, שלמעלה מהיות בבחינת התחלקות צירופי אותיות ממש דמחשבה להשכיל את הענין.

רק בבחינת מחשבת שכל בלבד, כנראה בחוש. In other words, it's actually the inner מחשבה of the mind, it's not yet actually an external מחשבה of separate letters.

אך על ידי בחינת ה׳ גבורות, שהוא בחינת הצמצום וההסתלקות שבכח ההשגה עצמה, להיות יורד אור השכלת הענין שמחשבה עיונית הנ״ל לבחינת התחלקות התחלקות צירופי צירופים משונים בפרטי פרטיות וכולי. והוא הנקרא בחינת ה׳ גבורות דנתפשטו דאימא. In other words, it is that when he's thinking about the idea, the inner thought is about the idea.

But this brings out through the power of צמצום of בינה the ability to cut it up into particular ענינים that can be analyzed.

Right? And this is what's called ה׳ גבורות דנתפשטו דאימא, שנקרא פתוחי חותם. And that's called the פתוחים

of the seal, which means that when you actually, the פתוחים means when you what do you call it? Carve out, you know, the seal. Right. You know, like when you go to to the bank and they give you the stamp to put on the back of your check. Right. So there's originally it's just a piece of rubber and they carve out the letters out of it. Right.

They make the פיתוחים of the חותם. So in other words that the way the idea in the mind is

is like you have the main idea, and what he's saying is basically even when it's in the עומק המושג, it's still like a singular thing. It's not really cut up into separate things yet.

And and he's not it does mean in חכמה. In חכמה it's it's it's not just that it's a singular thing, it's it's in a way of an אין.

But even when when it's in the way of a יש, that you actually have an actual understanding of a certain thing. Yeah. So like for instance, like addition, when you think of addition, you you think of it

as a singular one thing. And it's דוקא when you're going to go to explain it to somebody, which which includes like if you want to think about like new ways of addition or deeper ענינים in addition or stuff stuff like that, so you would have to explain it to yourself first of all. And and and and in order to do that, you have to be מצמצם certain parts out of it and keep certain parts.

And that's like פיתוחי חותם means that you the way you get the stamp

is that you you keep certain parts and you cut away certain parts. Right. Right? And and that's how you make up the letters, is you keep certain parts and you cut away certain parts.

You know? Right. So in order to come up with an explanation of the idea, which you can see it from an explanation to somebody else, but the basic thing is that in order to in order to have a מחשבה עיונית, it has to be מתלבש really in the external מחשבה of letters.

So that just the מחשבה עיונית is basically I mean the real מחשבת שכל is is not really when you're actually thinking about it before it comes into the external מחשבה, it's it's like a singular thing. Right. Like a car.

Like even let's say not like how we understand a car, like how somebody like a real mechanic, or let's say never mind a mechanic, like a car designer,

the way he thinks of a car is a car. But nonetheless the what the the the way that he thinks of a car is a little bit different than the way I think of a car, because he thinks just a car and I think just a car, but he knows a lot more about a car than I do.

But nonetheless, he just when he when he when he thinks about it, he thinks about it just as a car. But Well, you're just saying it's one holistic idea that's not really It's a תמצית. analyzed yet. The עומק the he said the עומק המושג, the עומק המושג is the תמצית of the whole thing, the the the essence of the whole thing. Right.

Right, but when he wants to actually think about it, in other words, let's say this car designer is going to come up he's thinking of how to come up with a better car, like next year's model, or not just next year's model, let's say he wants to come up with improvements on a car so that he can make a few million dollars on it. So like even like a simple thing like next year's model, the guy who's going to think about next year's model, it's when he first comes down to it, he has

the whole ענין of a car in his mind in a way of a תמצית. So even it's not like Remember the difference between the קיצור and the תמצית? Yeah. The קיצור is like the short idea before the the the עיון, and the תמצית is after the עיון. Right. But the even the תמצית, in order to like now design a a better car, he has to cut it up into teeny little pieces.

Like, okay, let's say that let's what about the seats?

He can't just improve the whole thing of a car. Right. Okay, well that's the idea we had for 2004. So okay, I'm thinking real hard, I meditate, I'm doing my breath exercises and poof, 2005.

Here it is, and he gives it, here's the whole thing for 2005. Doesn't work like that. What he has to do is he has to cut it up into its ingredient parts. Right. The component, the components: the seats, the wheels, the screws that go on the wheels, the material that the wheels are made of, the grooves in the wheel, or should we maybe, you know, the grooves in the wheel we should change them.

Right. You know. So, so that's the מנצפ״ך of בינה. The גבורות means that he has to make צמצומים in the, in the idea, so that when he's thinking about the seat, that means he cut everything away, he cut away the whole car and just left the seat there. Right, like how you do with the, with the חותם. You cut away the stuff around it and you just leave the letter.

ואף על פי שלכאורה בחינת ירידה וצמצום הוא, at first glance it looks like really, like a ירידה and a צמצום because he had a whole essential image of the car, the תמצית of the whole car in his mind, and now he brought it down to some little thing like the seat.

אבל שרשו בא מלמעלה מכח ההשגה שבגוף המושכל הזה. Really, the fact that he could turn it into letters and אותיות of an external thing in little pieces,

and especially the fact that he can symbolize it all the way down to letters, so that the thing is, the basic thing is that really in terms of doing the analysis on how to improve the car, it's not even enough, he has to bring it down to actual physical letters so he can write a report.

And this report is either like notes to himself, or notes that he's going to share with other car geniuses.

And the fact that he can do that is higher than even the, the,

actual שכל of the car itself. And how do we know that? וראיה לזה ממה שאנו רואים בתינוק קטן שאין בו עדיין צירופי אותיות מחשבתו בדבר פרטי, כמו גם דבר מה שנותנים לו, אף גם שמבחין בו ולא יחליפנו בדבר אחר, כנ״ל. Like you see a little kid, you know, that you give him a toy car, and he likes this toy car and doesn't like the other toy car.

Child’s Preference and the Insight of Bina 27:59

So it means he can tell the difference. Right. But he can't actually bring it out in actual explanation of words of why he likes this car and doesn't like that car, even though really that there's a reason.

And the people who design the toys want to find these reasons, cuz if you know the reasons why, why the boys like this car and not that car, and why the girls like this doll and not that doll, you can make a lot of money.

Right. You know. But, but you see that, but you see that as far as the essential שכל, which is that the essential שכל is what the designers of the toys are looking at, that essential שכל the kid has. You have to say that he has it because that's what the designers are looking into. They're looking into the essential שכל that the kid will have, even though he can't break it up into explanations.

Right. But the essential שכל he has. You see that he has it because he likes this car and he doesn't like the other car. That's the הבחנה of בינה. הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה. So the kid does have the הבחנה of בינה. Right. But what? שאין בו עדיין צירופי אותיות מחשבתו בדבר פרטי, כמו גם דבר מה שנותנים לו. אף גם שמבחין בו, it means he does have the הבחנה, ולא יחליפנו בדבר אחר, he likes דווקא this one, כנ״ל, שזהו התחלקות המחשבות.

Understanding the הבחנה of בינה 29:33

He does have the התחלקות המחשבה of בינה. אבל לא בצירוף אותיות כנ״ל, but not all the way to bring it out in into an external מחשבה. You can tell the difference. הנה מכל מקום,

nonetheless, כאשר יוכל לדבר ולבקש בפיו על דבר פרטי, once he already can talk and ask with his mouth for a particular thing, הרי אז יש לו בודאי במוח מחשבתו צירוף אותיות פרטים לאותו דבר פרטי שמבקש בדיבור. Hold on, I need to flip the tape.